כמובן, נזכרנו ברגע האחרון, איך לא. למי שלא מכירים אותנו, אני ואשתי הנאה סובלים כבר אי אילו עשורים ממחסור משווע של מבוגר אחראי בחיינו ולכן אירגון חופשה מבחינתנו זה כאילו אמא השאירה שני ילדים בבית עם משימה - להנחית טיל על הירח, למצוא תרופה לשלוש מחלות ולהחזיר את הטיל בשלום לכדור הארץ - עד שהיא חוזרת.
אניווייז, כפי שאומרים אנשים שרוצים שנחשוב שהם נולדו בניו יורק ולא בגבעת אולגה, לא אכחיש - תמונותיכם הציוריות מפזזים עם ילדיכם על גבעות מושלגות, רוכבים על מיני בהמות במידבריות-עד, שוחים עם גבינות וחובצים דולפינים - בעוד ילדינו הפכו זה מכבר לאביזר USB עם פצעי לחץ שמדי פעם ממלמל את המילה ״לא״ כששואלים אותו אם הוא רוצה לחבוץ איזה דולפין - הושיבו אותנו על המחשב בחיפוש אחר חופשה ויאללה גוגל. צימר, חו״ל, לא משנה, רק שיהיה זול אבל עם בריכה פרטית מחוממת ומינימליסטי בלי כל הפירזולים ולא עשוי מעץ כל הבפנים ורק בין חמישי לשבת ובלי חיות.
אז חזרתי בידיים ריקות מהגיהנום ששמו חיפוש צימרים בארץ ו/או חופשה קצרה בחו״ל, ואני כאן עם המסקנות כדי שהעולם לא ישכח:
1. החוק השני הכי גרוע לזה שאסור לעשן בבית קפה הוא - כמובן - החוק שאיפשר לכל אידיוט עם חצר להקים ״יחידות אירוח״ - מה שהפך בין לילה כל מיני רואי חשבון, מורות ולוקים בנפשם מהגליל למלונאים מן השורה. הו אלוקי הפירזול! הו הבקתות השוודיות! הו אוהלי הטיפי! הו הז׳אקוז המנצנץ! והו - המערות!!!! עוד נגיע אליהן. השם ירחם.
2. אנשים אשכרה קונים בכפר השעשועים מין בריכות כאלה ששמים על עמודים ויש סולם קטן אבל הבריכה מנייר או מניילון של סנדוויצ׳ים והם קוראים לזה ״בריכה פרטית מחוממת״.
3. המזון ה״גלילי״. לאחר שעתיים של חיפושים ורצון למות - פיתחנו אני והאישה את המשחק הנהדר ״מצא את הלבאנה״ בתמונה. או בשמו המורחב ״מצא את הלבאנה ו/או את התמר עטוף באגוז עטוף בעוד תמר עטוף בדבלה מהחצר של מוישלה״.
4. שמות הצימרים - לעולם יכללו את סוג הזוועה המפורזלת שישכנו אותך בתוכה + פרי/ירק שבעל הצימר נתקל בו במקרה ביום שסיימו להתקין לו את הבריכה מכפר השעשועים: להלן - בקתות התומר, אוהלי התפוז, מערות הפסיפלורה, לעיתים - כדי למשוך זוגות ״מאוהבים״ (הזוגות בעמודים של הצימרים תמיד מאוהבים!) יוחלף הירק ו/או השיכון ברגש רומנטי כלשהו: תשוקת האלון / אלוני התשוקה/ אהבה בצל החובזה.
5. בעלי הצימר - לעולם יהיו זיוה/ שולי/ הדרה האמנית (״שיצירותיה מפארות את כל היחידות״ יש!!!!!!!!) ובעלה יעקב / אמנון/ יועז שנותן טיפולים רפלקסולוגיים מד-הי-מים תמורת 900 שקל.
6. אני מנצל את סעיף 6 כי שוב עלו לי פלשבקים מכל הפירזולים שמפוזרים ברחבי הארץ כדי לפנות לאלוקי הפירזול ולבקש רחמים על עמי שבחר בדרך הפירזול ושיאסוף את כל הפירזולים מכל הצימרים ונתיך אותם לכדור ברזל אחד ענק וננחית לדאעש על הראש.
7. הצימרים השווים היחידים וכמוהם מלונות הבוטיק שרצינו - שונאים ילדים. באמא שלי. חיפשנו במדבר - זה או זוועות מטונפות עם סדינים פרחוניים וציפיות לא תואמות (האנשים שאוהבים פירזול שונאים מצעים לבנים - שקט להם מדי, לו רק היה אפשר לפרזל שמיכה!) שהוקמו בכל מיני חצרות ליד הפח במצפה רמון, או חוות מושלמות יפהפיות על המדבר שיורקות עליך בטלפון כשאתה מספר שאתה רוצה לבוא עם שני בני אדם בגיל 9 ו-6. מתישהו נצטרך לדבר על הילדופוביה הזאת, למרות שאני מניח שזה קשור לזה שכשאתה בא לחופשה בלי הילדים שלך עולה בך חשק לרצוח ילדים של אחרים שקופצים לידך לבריכה. ייתכן שזה קשור.
8. לא, אני לא רוצה לקנות את יצירותיה של שולי האמנית הפזורים ביחידה שלכם, תודה. אני לא רוצה לבוא ליחידה שלכם *בגלל* היצירות של שולי האמנית. וגם בגלל שאפילו בתמונות שצילמתם רואים שאני בעצם גר אצל השכנים וסלח לי אבל אתה הבן אדם האחרון שייגע בכף רגל שלי. ביי.
9. הסרטונים!! אתם אולי לא יודעים את זה, אבל יש בעלי צימרים שמעלים סרטונים שמפארים את הפירזולים שלהם ואת מפעל חייהם - זה תמיד אותו תסריט: לפני 5 שנים החליטו שולי ואבנר לעזוב את העיר הגדולה (הוד השרון) ולעשות שינוי בחייהם. צדקתם, היא נהייתה אמנית והוא נהיה רפלקסולוג וסוטה מין וביחד הם הקימו פחון בחצר ושוחטים אתכם במחיר.
10. ולא נכנסתי בכלל למילה ״מתחם״, אל תתחילו איתי עם המילה ״מיתחם״.
11. אין לי 11 אבל בטח יבוא בהמשך. לא הגעתי לחו״ל, מעניין לא פחות. רק אציין שאם עוד פעם אני אצטרך להכניס את גיל הילדים שלי בשעת הצ׳ק אין ב״בוקינג״ אני לא יודע איך זה ייגמר. ונמנעתי לעשות פה משחק מילים בין בוקינג לאינעל אבוק. בכל זאת אני לא בן 90.
בקיצור, אם יש לכם פתרונות קסם - זה המקום. למציע ההצעה הטובה ביותר יוענק קופון 20% לטיפול רפלקסולוגי במתחם ״אהבה בין חרוב לקולורבי״. פלוס תמר מגולגל עם פקאן מצופה לבאנה קרמל מלוח. ביי.
בתמונה: פירזולים נאים (אילוסטרציה)
コメント